"רק בישראל 2008"

הד ארצי
מדי שנה יוצא אוסף כזה, לסיכום שנת הפזמון העברי. בדרך כלל, מדובר באוסף ראוי. לא כך השנה. גם בהתחשב במגבלות - שירים נפלאים שיצאו בחברות אחרות לא מופיעים כאן - עדיין הצליחו בהד ארצי להוציא מתחת ידם אוסף דל למדי.
יותר מזה: שירים באמת בולטים - "ריקוד רומנטי" של ישי לוי, "במכונית ליד הים" של קרן פלס, ו"מוניות" של דנה לפידות - מופיעים כאן בגרסת רמיקס מעצבנת. אם השיר להט במשך השנה, אני רוצה לשמוע אותו כאן כמו שהוא, כמו שאהבתי כל השנה. למה להביא לכאן גרסת רמיקס שכלל לא הייתה קיימת עד לדיסק הזה? לעורך, ירון כהן, הפתרונים.
גם לא ברור מדוע מהדיסק המצוין של דני רובס נבחר לכאן דווקא "גילי", שיר בינוני ולא מייצג, בטח לא להיט שנתי והתמיהה עוד גדלה בבחירה של "צל המוות", הצל מארח את סינרגיה.
"חשבתי שיהיה רומנטי" של אוהד חיטמן, "מוניות" של דנה לפידות, "אחרי שאהב" של ריטה, "דבש" של רעות יהודאי וארי גורלי, "עד אליי" של מאור פיניה ו"LOVE BOY" של דנה אינטרנשיונל שומרים איכשהו על הכבוד האבוד של המפעל הזה.

"בת שישים" (סאבלימינל והגבעטרון), "ריקוד רומנטי" (ישי לוי), "כאילו כאן" (בועז מעודה), "דבש" (רעות יהודאי וארי גורלי), "מה קורה לי" (כהן @ מושון), "NEW SOUL" (יעל נעים), "אחרי שאהב" (ריטה), "עד אליי" (מאור פיניה), "חשבתי שיהיה רומנטי" (אוהד חיטמן), "שוברת שתיקה" (מאיה בוסקילה), "אם זאת האהבה שלך" (מירי מסיקה), "מוניות" (דנה לפידות), "במכונית ליד הים" (קרן פלס), "LOVE BOY" (דנה אינטרנשיונל), "שירת הסטיקר" לייב (הדג נחש), "לחיות את החילום" (בן ארצי), "כשהלכת" (שירי מיימון), "בית ספר למשחק" (מרינה מקסימיליאן בלומין), "הסוף של הסיפור" (איה כורם), "גילי" (דני רובס), "צל המוות" (הצל מארח את סינרגיה).