ב-1955, התפרסם "עכשיו ובימים האחרים", ספר שיריו הראשון של יהודה עמיחי וחולל מהפכה בשירה העברית. כרונולוגית, עמיחי לא שייך לדור הנפילים של אלתרמן ושלונסקי וגם הירושלמיות שלו מבדלת אותו מעט, אולם איכות העבודה שלו בהחלט מעמידה אותו בשורה אחת איתם.
עמיחי, חתן פרס ישראל לשירה, יצר שפה מטאפורית חדשה ועושר דימוייו איים להכריע את העברית עצמה. שירתו מאוד אישית, רומנטית ונוסטלגית. השפה המיוחדת שלו הביאה את שיריו לפיהם של דורות של צעירים. הוא פרסם 13 ספרי שיריה, סיפורים, שני רומנים, מחזות ותסכיתי רדיו. שמעו יצא בכל העולם וספריו תורגמו ל-40 שפות. עד היום, משמשת יצירתו של עמיחי השראה לדורות של יוצרים ישראליים והיא נלמדת בבתי הספר בישראל. והוא, אם יורשה לי, גם אחד מאבותיי הרוחניים. בשירו "אלול בעין כרם", כותב עמיחי: "...לא למות עכשיו", אבל הוא נפטר באלול.
דיסק 1: "בלדה לשיער הארוך והקצר", "בטרם", "לאורך השדרה שאין בה איש", "אלוהים מרחם על ילדי הגן", "בהיותי ילד", "אל מלא רחמים", "מות אבי", "לילה טוב לכי לישון", "לא רוצים לישון", "אני רוצה למות על מיטתי", "בלדה על צריף הלבשה", "ירושלים", "ריח הבנזין", "שיר שינה הדדי", "לילה אחד של אהבה".
דיסק 2: "בקצה השדה", "דרך שתי נקודות", "בבוקר", "שיר ליל שבת", "סונטה בשניים", "באהבתנו", "אלול בעין כרם", "שנינו ביחד וכל אחד לחוד", "תשעה ירחים", "אחרית הימים", "שיר הרקפת", "ילדי נודף שלום", "בודד ציבורי", "יותר מדי", "שיר ערש", "בגן מוקסם".
איסוף, עריכה והפקה: ליאור מזרחי.
