אלכס פרצה לחיינו עם צעקת הפופ של השנה - "אם תפסיק לאהוב אותי". היא ילדה בת 17 עם קול עוצמתי, חם ועמוק, המון תלתלים והרבה מזל. לפני יותר משנה, שמע אותה שרה אביב גפן וכמו שקורה באגדות שנגמרות טוב, לקח אותה גפן תחת חסותו והתחיל לעבוד איתה על אלבום הבכורה. בהמשך, צורף לעבודה עופר מאירי והשניים, גפן ומאירי, הצליחו הפעם (בדיסק של נינט זה לא עבד) לסיים את העבודה יחד ולהוציא לאלכס דיסק בכורה טוב.
אלכס שרה פופ אביב-גפני למהדרין, מכניסה פנימה קצת סול ומתברגת יפה לרווח שבין נינט לשירי מימון. היא מציגה קול מצוין והגשה בוטחת ומפתיעה בעוצמתה. אבל לא רק: היא כתבה לכאן שלושה שירים, הלחינה שניים מהם וגם זה, כמה לא מפתיע, נשמע כמו מוצר אביב-גפני. היא כותבת כבר מגיל שבע, חושפת רגשות ומקווה להיות זמרת. הנה, הצליחה.
מאירי ("מטרופולין", "הסליל") התרכז כאן בהפקת השירה, הפקת הסאונד ופרוגרמינג, שאם הייתי יודע מה זה - ודאי הייתי משתף גם אתכם. הוא גם כתב לפה שיר או שניים. גפן כתב והלחין את מרבית שירי הדיסק ותיזמר לכלי מיתר ותזמורת של 30 נגנים. את כלי המיתר הקליטו ה"לונדון סימפוני אורקסטרה", ללמדך עד היכן מגעת היום השפעתו של גפן, מוזיקאי מאוד מוערך, שנוטים עדיין (למה?) לזלזל ביכולותיו. עוד כתבו פה אסף אמדורסקי, מזי כהן, דנה עדיני ורוני ערן.
הטכנו הקריר של עופר מאירי, עם חום הלחנים והמיתרים של גפן, עם היכולות הווקאליות של אלכס יוצרים כאן שילוב שמעניין את האוזן. אלכס מופיעה כבר כמה חודשים כאורחת בהופעות של אביב גפן והתעויוט ובאירועים גדולים כמו פסטיבל "קולה קולה" ו"סלקום ווליום".
השירים:
"אם תפסיק לאהוב אותי", "עלים", "לקום וליפול", "ואת שרה", "אם", "עיניים מבריקות", "כשאשכח אותך", "מתוח", "על ברכיי", "משבר" וגרסת ההופעה של "אם תפסיק לאהוב אותי".
.
