דין דין אביב תיבלה יפה את התבשילים בסירים של אחרים. היא קישטה את גאיה, עשתה משהו עם שוטי הנבואה, אפילו שיר עם שלמה ארצי, דואט עם מוש ושני הדיסקים עם עידן רייכל. ב-2006, הגיע "סודותיי", דיסק בכורה סולו, חזק בשאנטי, מוזיקת העולם, עם שיר הנושא, "חולמת" ולהיט ענק מבית רייכל - "מוכרת לי מפעם". עכשיו, מבחן הדיסק השני - "חופשייה בין עולמות".
שני אנשים השפיעו יותר מכול על הדיסק הזה. הדר גלרון, שכתבה והשתתפה ברוב הטקסטים ואלון יופה, בעלה של אביב, שהלחין כמעט את כל השירים. הטקסטים, נאמנים לדרכה של אביב, עוסקים במואר וההארה, המשמעויות של הדברים, התוכן האמיתי, לגלות ולהתגלות, לחבק ולוותר. לוקח זמן להתחבר לזה, אבל אביב לוכדת אותך בסופו של דבר, משום שאתה מאמין לה. אם לתאר במילה אחת את ההגשה שלה - מדובר בדבקות. תפילה, אמרנו? יש פה גם מזה.
ההלחנות של יופה, לבד ועם שותפים, מותאמות ליכולות הקוליות המופלאות של אביב. מנגינות יפות מאוד, מקצבים רגועים בדרך כלל, פחות שאנטי מ"סודותיי", אבל לא מתפרעים פה, אפילו לא לכיוון המיינסטרים. זו גרסה משוכללת של מוזיקת עולם, מוזיקה מערסלת. כלי הקשה ונשיפה אקזוטיים עוזרים לאווירה הזאת להשתלט.
אביב שדרגה את ההגשה שלה והרחיבה את המנעד הקולי כלפי מטה, מה שפותח בפניה אפשרויות רבות. זוהי הרשימה ה-1000 בטור הזה ותענוג גדול להקשיב לה.
"ספרי לי אהובה", "שיבוא אליי", "חבק אותי איתך", "בלילה", "חורף 91'", "מסע", "תפילה", "אף לא מילה", "איך אצייר לך", "תהילים", "יום בא לי".
