"בין קירות ביתי" - עידן רייכל
הליקון
כרגע אי אפשר לדעת אם הקטע האתיופי מיצה את עצמו אצל עידן רייכל, או שזו רק הפסקה. בדיסק החדש שלו, "בין קירות ביתי", אין גם שיר אחד באמהרית. גם הנבחרת הקבועה של הזמרים (כברה קסאי דין דין אביב וכל השאר) לא נוכחת כאן, אבל השורש האתיופי ממשיך להצמיח אווירה לתוך המוזיקה של רייכל ולהפרות את הצליל והקצב המיוחדים שלו. כנראה, רק הפסקה.
בדיסק החדש, פונה רייכל לאפיקים ספרדיים, פורטוגזיים, קריאוליים, מרוקניים, בשירים שקטים, לרוב קצרים, עם זיקה לבוסה-נובה חושנית. מדובר בקובץ של שירים טובים, בשפות זרות ובעברית, בסגנון רייכלי למהדרין. דגש חזק ניתן כאן לעבודת כלי המיתר, כאשר חטיבה עצומה של כעשרה נגנים מחזיקה כינורות, ויולות, צ'לו וכך הלאה. גם כלי הנשיפה (מעץ) מקבלים מרייכל תפקידים יפים ועוזרים לייצר אווירה קלאסית נינוחה.
כרגיל אצלו, רייכל מעניק במה ראשונה לכישרונות קוליים לא מוכרים כמו אמיר דדון, אילן דמתי, ענת בן חמו, שי צברי, מרתה גומז, מיירה אנדראדה וסומי. חלקם כבר שרו בפרויקטים הקודמים שלו. מאיה אברהם ושמעון בוסקילה, יחד עם רייכל עצמו, משלימים קבוצה קולית מובחרת. הנגנים כולם ותיקים ומצוינים.
אין כאן להיט מוביל דוגמת "בואי", או "ממעמקים". השיר של בוסקילה, "יא מאמא", (הגאונות של רייכל להלחין לחן מרוקני אותנטי חוצה פה גבולות) בולט מעל לשאר וגם "מי נהר" (בן חמו) עשוי להתפתח לשואב השמעות ברדיו. ההחלטה להוציא את הדיסק אחרי סינגל בודד, "חלומות של אחרים", נגועה ביהירות שאינה במקומה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו. "מנעי קולך מבכי" היפה מצורף כאן כסינגל נפרד.
בסך הכול, רגוע הרבה יותר, יפה לא פחות.
